קריאה לעזרת חובבי ציון בווארשה

מאת : אפרים פישל סלומון (תרמ"ד 1884)

מתוך : ספר העלייה הראשונה, הוצאת יד יצחק בן צבי

כתבה : דניאלה אדר מוזיאון אחוזת דוברובין

במכתבו אל חובבי ציון בווארשה מתאר פישל סלומון את תולדות ייסודה של המושבה יסוד המעלה ומבקש עזרתם למושבה הראשונה והיחידה שנוסדה בידי יוצאי פולין. על תולדות המושבה ראה במאמרו של רן אהרונסון בכרך הראשון של ספר זה..

בשם הרעיון הקדוש ישוב ארץ ישראל אשר הוא יקר בעינכם ובעיני כל חובבי ציון, ובשם דגל לאומנו ובשם אהבת אחים ואגודת חברים , המקשרת לבבינו ונפשותינו, באנו אליכם היום, אחים יקרים, להביע לפניכם רגשות לבבינו בהתעטף נפשנו עלינו ... אנחנו הראשונים ממחוזות פולין, אשר הקרבנו לבבינו ונפשותינו על מזבח אהבת ארצנו הקדושה, אשר לשמה ולזכרה תאות נפשינו, לראות בה אבן פינה. ובשנת תרמ"ג כאשר החל הרעיון הנכבד לסעוד בקרבנו, באנו בקשרים כמה משפחות בינינו ונשקל את כספנו איש איש מאתנו לכונן לנו מושבה על אדמת אבותינו. מהוננו, אשר חננו ה' ובחדש ניסן תרמ"ג שלחנו צירנו לפנינו (1 בחודש ניסן תרמ"ג שלחה חברת "יסוד המעלה" במזריץ את צירה הראשון לארץ ישראל, ליב רובין, ובידו סך של אלף רובל, לשם רכישת שטח אדמה מתאים להתיישבות.) וצרורות כספנו בידו לתור לנו מקום ולקנות לנו אחוזת שדה וכרם. הנה על פי הידיעות שרכשנו מקולוניות אחרות ברצנו ועל פי המכתבים שהשגנו מצירנו, ראה ראינו כי שגבה מאוד מאתנו הוצאת מחשבתנו לפועל. אז נסעו נכבדי עירנו מזריץ אליכם, אדונינו הנכבדים, חובבי ציון, להתייעץ עמכם על אודות הרעיון הנכבד, והנה דבריכם הטובים והנכוחים, אשר הבטחוני לאמר : "אל תיראו, כי אתכם אני, הנני מושיעיכם מרחוק", (2 על פי ירמיהו ל, י.) שמחו והרנינו לבבינו, ולבסוף עשה צירנו הנ"ל את המוטל עליו ואחרי עמל וחקר רב קנה עבורנו נחלה טובה ומבורכת על יד מי מרום. (3 אגם החולה)ומה רב גיל וחדוה שבענו, בראותנו את נחלתנו והיא טובה, אדמה דשנה ופורייה, על שפת נחל מי מרום, אשר ממנו נוכל להשקות גינת ירק וכרמי חמד בכל ימות השנה. כר נרחב מסוקל מכל אבני נגף, וסלע לא נמצא בה, אדמת מישור המוכשרת לכל מכונות העבודה, אשר באירופה, ואנחנו, ב"ה, נטענו בה גן ירק, אף נעים. ונטענו בו 6,000 נטיעות, אלפיים עצי אתרוגים,  אלף ומאה זיתים ושאר נטיעות חשובות למיניהן וסביבו חפרנו תעלה גדולה ובידיים חרוצות שוקדים בזיעת אפינו על מלאכתנו ועבודתנו, אנחנו, בנינו ובנותינו, גם הרכות והענוגות בנו, אשר לא ניסו מעולם בעבודת השדה וכרם, מאהבה ותשוקות הפעולה הנשגבה, הן עושות במלאכה ומטות את שכמן לכל עבודה קשה.

הודות לה' כי נראה ברכה בעמלנו, הנטיעות הולכות ועולות ויעשו בדים וישלחו פארות, והגנות זרעיהן יצמיחו, ותוציא הארץ את תנובתה, שתשמח לב ותתהלל בשער עיר הקודש צפת, הרחוקה כארבע שעות מאתנו ויתאוו לקנותה וליהנות ממנה לרוב חשיבותה ומתקה, פרי עבודתם ויגעם של אחיהם, מחונני עפר ארצנו במו ידיהם.

מהולל שם ה' כי עזרנו עד כה להכין סיד לבניין ואבני מחצב לרוב לבניין בתים. ועתה עסוקים אנחנו בחפירת בארות להעלות מימיהן במשאבות, הכל, בחמלת ה' בכספנו ויגיע כפינו, אשר מתקו לנו רגבי אדמתנו, ובגיל ובחדוה הננו מפארים את מושבתנו להיות מתנוססת בהודה ובהדרה וכו'.

ועתה, הנה מכשולים רבים פגשנו בדרכנו ובעיקר, החוקים המגבילים בממשלת ארצנו המה היו בעוכרינו. הם הריקו את מעט הכסף אשר נשאר לנו ועתה נשארנו בידיים ריקות.

לא נוכל לצעוד קדימה אף צעד אחד. קצרה ידינו ללכת בדרך שסללנו לפנינו, אחרי שתם כספנו, כאמור, ולא נוכל להכין את כל הנדרש לא לבניין הבתים לימי הסתיו לחסות מזרם וממטר ולא לעבודתנו בשדה, וימי החרישה והזריעה מתקרבים אלינו ואנחנו, יקירנו, הנכבדים, ככלי ריק הוצגנו, ואין עצה. ואם חסרון הכסף יאלצנו לסגת אחור, חלילה, והאדמה תעזב והעלתה שמיר ושית, הנה לא רק לנו יהיה הדבר למגנת לב ולחרפה, גם לכל חברת חובבי ציון יהיה הדבר, חלילה, לכלימת עולם, כי יצא דבר העזיבה לכל יושבי תבל להבזות נדיבי פולין ורוסיה, אשר נלאו גם בקולוניה הראשונה שנוסדה מקרב אחיהם, אשר להם משפט הגאולה להושיעם ולהוציאם לאור, אחרי אשר הכל מוכן ומתוקן. אחינו, באו בנים עד משבר וכח אין ללידת, ולכן, אחים יקרים ונעלים, קראו עצרה, אספו אספה, תנו כבוד לה' אלוקינו ולרעיון הנעלה תחיית אומתנו, אשר לה הקדשנו עתותינו והקרבנו חלבנו ודמנו, אל תעמדו מרחוק, אל תעלימו עיניכם, התעוררו ברחמים וקומו לעזרת ה' בגבורים, חושו לעזרתנו בעוד מועד, ומה טוב אם קוי הטלגרף יביאו לנו את בשורתכם, למען תחזקנה ידינו הרפות והתקווה הנעימה תאמץ לבבינו.

נדפס : א"מ חריזמן, נחשוני החולה, ירושלים תשי"ח ,ע"מ 35-36 .